To add a new question go to app settings and press "Manage Questions" button.

טיפולי הפריה חוץ גופית נדרשים במקרים בהן ישנן בעיות פוריות ושלא מאפשרות כניסה להריון בצורה טבעית. הרבה פעמים מחלקים את הסיבות לטיפולי הפריה חוץ גופית לשלוש קטגוריות:

• בכ-40% מהמקרים ישנן בעיות פוריות אצל האישה

• בכ-40% מהמקרים ישנן בעיות פוריות אצל הגבר

• בכ-20% מהמקרים בעיות הפוריות הן על רקע בלתי מוסבר

ההגדרה של כישלון חוזר בהפריה חוץ גופית אינה מוסכמת ויכולה להשתנות ממרכז למרכז וממומחה למומחה. למעשה, ניתן לראות את הכישלונות בהפריה חוץ גופית כחוזרים אם נכשלו לפחות שלושה מחזורי הפריה חוץ גופית עוקבים שבהם הוחדרו לפחות אחד או שני עוברים באיכות גבוהה בכל מחזור וגיל האישה נמוך יותר מגיל 40.

Enter your answer here

הליך תרומת ביציות נועד לאפשר לנשים בגילאי 18-54, שאינן יכולות להתעבר מביציותיהן, ללדת ילדים באמצעות קבלת תרומת ביציות מנשים אחרות. באתר משרד הבריאות אפשר למצוא מידע מקיף על תרומת ביצית. התורמת עוברת בדיקת סקר גנטי ובדיקות דם למחלות מידבקות. כמו כן, התורמת עוברת תשאול לגבי מחלות נפשיות ונבדקת מידת הפוריות שלה. התורמת מקבלת טיפול תרופתי כדי לפתח מספר זקיקים וביציות. לאחר שאיבת הזקיקים מופרות הביציות בזרע בן הזוג ובהיעדר בן הזוג על ידי זרע התורם. האישה שמקבלת תרומה בוחרת את מספר העוברים להחזרה. ניתן להחזיר עוברים "טריים" במחזור או במידה והוקפאו, כ-"עוברים מוקפאים". החזרת העובר לרחם נעשית על ידי הכנת רירית הרחם במחזור מלאכותי המחקה את ההורמונים של המחזור הטבעי – אסטרוגן ופרוגסטרון.

נכון להיום קיימות שלוש שיטות לשימור פוריות: שימור ביציות, הקפאת עוברים ושימור רקמת השחלה. השימוש בכל אחת מהשיטות תלוי במצב הרפואי או הבריאותי של האישה.

בדרך כלל בעיות הפוריות אצל נשים, המצריכות הפניה להפריה חוץ גופית קשורות לחסימת חצוצרות, הידבקויות באגן ואנדומטריוזיס (תאי רירית הרחם הגדלים מחוץ לרחם). התוויה נוספת קשורה לליקויי ביוץ שלא הגיבו לטיפול בגונדוטרופינים או דווקא הגיבו תגובת יתר.

אבל הגורם המרכזי אצל אישה הקשור לסיכוי שלה להרות הוא הגיל. איכות הביציות והעוברים יורדת בהדרגה החל מגיל 35 ומגיל 39 הטיפול היעיל ביותר בהשגת הריון הוא פריה חוץ גופית. אחרי גיל 45 הסיכוי להריון מביצית האישה עצמה שואף לאפס ולכן מומלץ וכדאי לפנות לתרומת ביצית.

בעיית הפוריות השכיחה ביותר אצל גברים מתייחסת למצבים הבאים: מיעוט תאי הזרע (Oligospermia), תנועתיות ירודה (Asthenospermia) ומורפולוגיה ירודה (Teratospermia). פעמים רבות שלושת הבעיות האלה מסומנות בראשי תיבות OTA.

ניתן לטפל בבעיה זו בכמה דרכים: ניתוח תיקון של הוריד הספרמטי, טיפול הורמונלי במקרים בהם יש מחסור בהורמוני יותרת המוח והפריה חוץ גופית. הפריה חוץ גופית מתאימה גם לטיפול בזרע באיכות ירודה ביותר, כי ניתן להזריק תאי זרע בודדים ישירות לביצית בשיטה הנקראת ICSI Injection (Intra Cytoplasmic Sperm).

בעיית פוריות מוגדרת כבלתי מוסברת כאשר כל הבדיקות תקינות ולא נמצאה סיבה לאי פוריות והזוג אינו משיג הריון באמצעות טיפולים אחרים.

בדרך כלל, מקובל לנסות דרכי טיפול אחרות לפני שמחליטים על הפריה חוץ גופית בקרב נשים עד גיל 39. בין האפשרויות העומדות לרשותן:

• מעקב ביוץ

• מעקב ביוץ והזרקת זרע

• טיפול תרופתי קל (איקכלומין ולטרוזול) והזרקת זרע

• טיפות תרופתי אגרסיבי בגונדוטרופינים והזרקת זרע

במידה ואף אחד מהטיפולים האלה לא מצליח, ניתן לפנות להפריה חוץ גופית.

במקרים בהם הזרע לא תקין או הרזרבה השחלתית לא טובה, אפשר לפנות להפריה חוץ גופית מבלי לעבור את הטיפולים המוזכרים למעלה.

החל מגיל 39 הטיפול היעיל ביותר הוא הפריה חוץ גופית. בגיל הזה אין טעם במתן תרופות לגרימת ביוץ והטיפול בגונדוטרופינים והזרקת זרע אינו יעיל עוד.

• מתחת לגיל 35 – כ-40%

• בגילאים 35-40 – כ-30%

• בגיל 41 – 22%

• בגיל 42 – 16%

• בגילאים 43-44 – כ-10%

• בגיל 45 -6%

כפי שניתן לראות עם הגיל, סיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית פוחתים בצורה דרסטית. אחרי גיל 45 אחוז ההריונות מביצית האישה עצמה הוא כמעט אפסי ולכן פונים לתרומת ביצית.

קופות החולים בישראל מכסות את עלות כל מחזורי ההפריה החוץ גופית בכל גיל עד ללידת שני ילדים. לאחר מכן, לטיפולי הפריה חוץ גופית קיים כיסוי חלקי והגובה שלו תלוי בסוג הביטוח של הקופה שיש לכל מבוטחת.

ישנן מגוון סיבות לכך: גיל האם, מומים מולדים, שרירנים או הידבקויות ברחם, האיכות הירודה של הביצית, איכות לא אופטימלית של העוברים, בעיות גנטיות אצל אחד או שניים מההורים, בעיות אימונולוגיות ובעיות קרישה אצל האישה. אלה יכולות להיות גם מחלות כמו אנדומטריוזיס, חצוצרה חסומה (סקטוסלפינקס) או מלאת נוזלים (הידרוסלפינקס).

יש לבצע בירור מעמיק ויסודי לכל הגורמים שהוזכרו. בדיקה של חלל הרחם על ידי צילום רחם, היסטרוסקופיה או אולטרסאונד תלת-מימד, כריתת חצוצרה אם מלאה בנוזל (הידרוסלפינקס) ובדיקות דם. עם זאת, כדאי לזכור שהסיכוי למצוא גורם אחד ממוקד הוא יחסית נמוך (סביב 15%). לפעמים יש צורך בטיפול אמפירי שיעילותו לא ברורה.

הליך תרומת ביצית מיועד לנשים שהפוריות שלהן נפגעה מסיבה כלשהי:

• טיפולי הקרנות או כימותרפיה כדי לטפל במחלה ממאירה שחלו בה

• בעיה מולדת בתפקוד השחלות (תסמונת X שביר, תסמונת ע"ש Turner או תסמונת מיטוכונדריאלית)

• תסמינים מוקדמים של גיל המעבר - אי ספיקה שחלתית גורמת לייצור לא מספק של ביציות בשחלות.

• גיל מתקדם - איכות הביציות והיכולת לייצר ביציות איכותיות בכמות מספקת יורדת עם הגיל. (50% מהנשים מעל גיל 42 יזדקקו לתרומת ביצית)

תורמת הביציות יכולה להיות אישה בגיל 21-35 שמתנדבת לתרום ("תורמת מתנדבת") או אישה שנמצאת בטיפולי הפריה.

תרומת ביצית בישראל מותרת ממספר מדינות בעולם: ארה"ב, רוסיה, לטביה, ספרד, יוון, פולין, קפריסין, אוקראינה, צ'כיה. בתוכנית תרומת הביציות של המרכז הרפואי "הדסה" נעשה שימוש בביציות שמקורן בתוכניות הפריה חוץ גופיות מצ'כיה (לנשים נשואות) ואוקראינה (לנשים שאינן נשואות).

לרוב לתרומת ביצית יש אחוזי הצלחה גבוהים – כ-50% מהמקרים מסתיימים בלידה.

עלות התרומה במרכז רפואי "הדסה": עבור 6 ביציות – 29,000 ₪, עבור 12 ביציות – 48,000 ₪.

כדי להיות זכאית להשתתפות הקופה, על האישה להיות מבוטחת בביטוח משלים, מושלם או שיא לפחות שנה מראש. בכל קופה סכום ההחזר שונה ונע בטווח של 8,000-12,000 ₪.

יותר ויותר אנשים בוחרים לדחות את גיל הנישואין והילודה משיקולי לימודים, קריירה או בחירת בן זוג. כדי לא לפספס את ההזדמנות להביא ילד לעולם נשים יחידניות או זוגות מחליטים על הקפאת ביציות או עוברים. סוג זה של שימור פוריות, שלא על רקע רפואי נקרא גם שימור פוריות "סוציאלי" או "הקפאת ביציות אלקטיבית".

קיימת הצדקה לשימור פוריות של ביציות, או במידת האפשר, עוברים גם במצבים גנטיים שונים, כגון תסמונת X שביר או תסמונת ע"ש Turner, כשהרזרבה השחלתית ירודה או קיים צפי שהיא תידרדר במהירות יחסית. דוגמא נוספת למצב בו יש צורך בשימור פוריות היא אנדומטריוזיס קשה, מחלה בה תאי רירית הרחם צומחים מחוץ לרחם, משום שהרזרבה השחלתית שלהם ירודה או יכולה להידרדר עוד.

הצורך לשמר פוריות עולה גם במקרים האישה (גם בגיל צעיר מאד) חולה בסרטן ונדרשת לעבור טיפולי הקרנות או כימותרפיה, העלולים לגרום נזק לשחלה. במקרה כזה, באמצעות ניתוח לפרוסקופי מוציאים את רקמת השחלה מהגוף ומשמרים אותן עד אחרי ההחלמה המלאה. לאחר מכן משתילים את רקמות השחלה בחזרה. השחלה מגיבה להורמונים ומאפשרת לאישה להיכנס להריון על ידי הפריה חוץ גופית.

שימור או הקפאת ביציות נעשה ביחידות הפריה חוץ גופית שקיבלו אישור לכך ממשרד הבריאות. שמירת ביציות בהקפאה נעשית אחרי הכנה מקדימה של האישה על ידי גירוי הורמונלי ושאיבת הזקיקים. הקפאת ביציות יכולה להתבצע גם כחלק מטיפולי הפריה חוץ גופית, למשל, אם בן הזוג לא היה יכול לתת מנת זרע ביום שאיבת הביציות.

נשים בגילאי 30-41 המעוניינות לדחות את לידת התינוק הראשון או שאינן בזוגיות זכאיות לבצע 4 שאיבות או עד שהושגו 20 ביציות להקפאה. חשוב לזכור כי בהקפאת הביציות אין הבטחה להצלחה בהריון באמצעות הביציות האלה.

הליך שמתאים לנשים המעוניינות לשמר ביציות מופרות על ידי זרע בן הזוג או תורם זרע במקרים בהם הן מועמדות לטיפול כימותרפי או טיפול הקרנות, שעלולים לפגוע בהמשך הפוריות שלהן.

במצבים שונים בהם צפויה פגיעה ברזרבה שחלתית לאורך זמן, כגון טיפולי הקרנה או כימותרפיה, מבצעים הקפאת מקטעי שחלה. בניתוח לפרוסקופי מוציאים חלק מרקמת השחלה, מעבדים ומקפיאים אותן.

אחרי שהאישה מחלימה מהמחלה, מפשירים את הפיסות ומשתילים אותן בחזרה לגוף שלה על ידי ניתוח לפרוסקופי נוסף. לאחר תקופת "היקלטות" רקמות השחלה המושתלות יכולות לבייץ עצמונית או שניתן לגרות אותן הורמונלית, לשאוב את הביציות ולהפרות אותן בהפריה חוץ גופית.

כן. מאחר וטיפולי הקרנות או כימותרפיה עלולים לגרום נזק לשחלה אצל נשים החולות בסרטן, אפשר לשמר את הפוריות על ידי הקפאת רקמת השחלה שהוציאו מהגוף באמצעות ניתוח לפרוסקופי. אחרי ההחלמה, ניתן להשתיל את הרקמות בחזרה ולאחר תקופת "ההיקלטות" לנסות להשיג הריון עצמוני או באמצעות גירוי הורמונלי והפריה חוץ גופית.

במקרים בהם קיימת סכנה לפעילות שחלתית ירודה, ניתן לבצע שימור פוריות על ידי הקפאת ביציות או במידת האפשר עוברים. זה קורה, למשל, במצבים גנטיים, כגון תסמונת X שביר או תסמונת ע"ש Turner שבהן הרזרבה השחלתית ירודה או צפויה להידרדר במהירות יחסית. רזרבה שחלתית ירודה או מידרדרת יכולה לקרות גם במקרים כמו אנדומטריוזיס קשה ולכן גם זו יכולה להיות סיבה לשימור פוריות.